ג. היחס בין העולמות בפירושו של בובו לחסידות

ההכרה בהשפעתה הרציפה והמשמעותית של החסידות על השקפת עולמו של בובר צריכה להוביל לבחינת דרך הפנמתן של השקפות חסידיות במשנתו על פי העיקרים שמניתי לעיל . כאן ברצוני למתוח קווי מתאר כלליים למגמות שבובר מצא בחסידות ושמצאו את מקומן בשינויי צורה בהגותו שלו . אלו ישמשו מסגרת לצורך ירידה לפרטים בסוגיות ספציפיות בפרקים הבאים . השקפתו של בובר שהחסידות היא קבלה או מיסטיקה שהפכה לאתוס , כלומר שהתאוסופיה או הגנוסטיקה — כפי שבובר כינה את תורת הספירות ואת תורת הכוונות הקשורה אליה — התגלגלה בהיגדים על האדם ועל דרכו לקראת אלוהים ( ישו , חסידות , גנוסיס , , ( 121 היא אבן פינה בהבנתו את לבה של החסידות , והיא היסוד החסידי המפרה את השקפת עולמו . תפיסה זו , הרואה בתאוסופיה הקבלית שבחסידות יסוד תאולוגי תומך בלבד , היא המגמה הנותנת את הטון הן בפירושו לחסידות הן בדרך הפנמתם של עיקריה במשנתו , המתבטאת בדחייה גמורה של תורת העולמות והספירות . החסידות , לפי בובר , נתנה כיוון חדש לתורת האצילות הקבלית : 31 גרשם שלום ראה בהשקפתו של בובר , שיש ניגוד בין תורת הספירות ( הגנוסיס הקבלי ) ובין הקבלה שהפכה לאתוס בחסידות , משו...  To the book