ה. התכללות המציאות ב"אתה" הנצחי

לאמתו של דבר אין קוסמוס לאדם אלא אם כן ההכול נעשה לביתו , לביתו מקדשו בו הוא מעלה את קרבנו . ( בובר , אני ואתה , ( 78 לנחיצות שבהתקשרות הישירה של האדם עם "האתה הנצחי" שתי סיבות הקשורות זו בזו , שניתן לכנותן אונטולוגיה ופסיכולוגית . מן הצד האונטולוגי עולה יחסיותו של עולם הזיקות מעצם העובדה שהוא אינו בא על השלמתו "אלא בזיקה ללא מיצוע אל אתה זה האתה' ] , [ 'הנצחי שלפי מהותו אינו עשוי להיות ללז" ( אני ואתה , . ( 61 "כל מאורע של זיקה הוא תחנה , הפותחת לפניו אשנב הצצה אל האחד הממלא , "ומפרנס ו"בכל אתה ואתה שיח לנו עם האתה הנצחי" ( אני ואתה , , ( 6 אולם זהו אשנב בלבד , שדרכו "מציצים אנו ב ש ו ל י ו של האתה הנצחי" ( שם . ( " כל זיקת אמת בלעדית היא ; האחר פורץ לתוכה ומתנקם על הוצאתו . ורק בזיקה לאלוהים שרויות הבלעדיות הגמורה וההתכללות הגמורה באחדות , בה נתפס הכול" ( שם , . ( 76 "נמצא שבכולם = ] בכל הזיקות היחסיות ] הוא נוטל ואינו נוטל חלק באחד , "זה כלומר לא מתקיימות בזיקות הללו אי האמצעיות והמלאות המייחדות את ההתקשרות הישירה עם "האתה . "הנצחי מן הצד הפסיכולוגי "חוש האתה של האדם , שנפל בגורלו ...  To the book