תיארתי לעיל את דרכו של בובר בנתיב החיים וההגות בתקופת יצירתו הקרויה במחקר מיסטית כדרך ממערבולת לכיוון ( פרק ראשון , סעיף ב ופרק שני , סעיף א . ( בתקופתו המיסטית השנייה של בובר , בין 1909 ל , 1914 רואה אני תקופת מעבר לקראת הכרעתו הגמורה של בובר למען העולם . בתקופה זו הוסבו בהדרגה פניו של בובר אל העולם החיצון כמקום היחיד שבו על האדם לפעול פעולה מאחדת וגואלת . " דניאל" הוא מייצגה החשוב של תקופת מעבר זו , אם כי באופן מפתיע תיאור " הפיכת הלב" של בובר , המתייחס כנראה לשנת , 1914 מלמד שגם אחרי כתיבת ספרו "דניאל" הוא לא השתחרר מן ההתנסות האקסטטית המבקשת מימוש רוחני מחוץ למצבי החיים הנתונים בעולם . ניכר מתיאור "הפיכת הלב" שלו , שכינתם של מצבים נפשיים אקסטטיים היה דבר שבשגרה אצלו . לכן רואה אני ב"הפיכת הלב" של בובר את גמר חתימתה של תקופת מעבר זו , שבה הכריע בדרך חסרת פשרות למען העולם . מנדס פלור וברזילי ציינו שני אירועים נוספים מתקופת מלחמת העולם הראשונה , שהיו עבור בובר בבחינת "הפיכת . "לב מנדס פלור ראה בביקורתו הנוקבת של לנדאואר על בובר בפרשת תמיכתו של בובר בגרמניה במלחמת העולם הראשונה ותמיכת...
To the book