ג. פרדיגמת האיחוד ב"דניאל"

המונח אקסטזה , שהיה הדומיננטי במיסטיות של בובר בעשור הראשון של המאה העשרים , אינו נפקד מספרו , "דניאל" אולם מקומו שולי ביותר . דגם השניות החיובי / השלילי בהקשרו האקסטטי המיסטי שפגשנו בו לעיל מופיע גם ב"דניאל" בדיכוטומיה שבץ שימור האינטגרטיביות של ה"אני" ובין הריסתה : על דיוניסוס ... ההססן נאמר , שהטיטנים פיתו אותו באמצעות משחק , ביתרו אותו לחתיכות וטרפו אותו . זהו גורלו של מי שמתמסר לאקסטזה בנפש חסרת כיוון . כוחות הכאוס לוקחים אותו . הדמונים של היעדר ההתהוות מרסקים אותו . ( דניאל , ( 55 הכניסה אל השדה האקסטטי המיסטי , אל המחוזות העמוקים של ההוויה ואל "אי הוודאות הקדושה" אינה משחק , כפי שידוע לבעלי הסוד מאז ומתמיד , אולם כאן ( ( "דניאל"ב אין אלו שמות קדושים העוזרים לאדם , אלא עליו להיות מצויד בנפשו הממוקדת שמצאה את הכיוון המיוחד שלה מתוך שלל האפשרויות שבקיום . מושג הכיוון הוא אפוא מושג מפתח ' . "דניאל"ב מול דיוניסוס העמיד בובר את אורפאוס , שנכנס אל מותו האקסטטי בנפש מ כ ו ר נ ת . הוא לא התפתה על ידי כוחות התוהו המפצלים אלא נותר ממוקד , ולכן החיות לא טרפו אותו אלא הסתדרו סביבו . נגינתו ...  To the book