ב. הממשות של השניות והמפגש עם התהום ב"דניאל"

" זו ממלכת האלוהים , ריינהולד , ממלכת הסכנה וההעזה , של התחלה נצחית ושל התהוות נצחית , של רוח פתוחה ושל מימוש עמוק , הממלכה של אי הוודאות . "הקדושה ( בובר , דניאל , ( 95 בספרו "דניאל" הכיר בובר בדרך שאינה משתמעת לשני פנים בעובדת היסוד , שיש בעולם שניות קוטבית הנוכחת בעולם על פרטיו והחוצה את הנפש האנושית . בכך אין חידוש , כי זו עובדת יסוד של הפילוסופיה ושל הקיום . החידוש ב"דניאל" הוא בהצבעה על עומק השניות שבהוויה , על כישלון ניסיונות העבר לגשר על פניה ועל האפשרות האמתית האחת להתגבר עליה , שניתן לכנותה via Activa ( דרך האקטיביות " . ( מכנה אני את תיאורי השניות , הריבוי והאיחוד שב " דניאל" מיתיים מיסטיים כיוון שבמיסטיקה יש לרוב חריגה מתיאור האל שבמסורת ומתיאור רציונלי של פני עלמא הדין בדרך המעצימה את קצות המציאות ומעניקה להם תכונת ישות . 10 לפי גוצינגר ( בובר והחסידות , ( 20 נקרא הספר "דניאל" על שמו של הנביא דניאל , אולם יש לשאול מדוע נבחר שמו של נביא זה לייצג את רעיון המימוש , שהרי דווקא נביא זה התייחד בחזיונות פיגורטיביים שאינם דומים לתיאורים שבספרו של בובר . 11 בהיפוך לאפיונה של המיסט...  To the book