ראיון עם מישל

מישל , בת ארבעים ושמונה , נראית מבוגרת מגילה . שערה צבוע בלונד פלטינה , שמהווה ניגוד אכזרי כמע 0 לפניה הכהים , לעיגולים הכהים שסביב עיניה , ולקמטים העמוקים שרוורצים את פניה . פניה כבדים , מסגירים את הרו"ם הקשים שעברה . נראה כי ההזנחה , ההתעללות , ההפקרה והכאב עיצבו את פניה . מבנה גופה כבד . גם דיבורה כבד , ק 0 וע , מלווה בהרבה שתיקות . הראיון איתה קשה מנשוא לשתינו . הרבה כאב עולה מהסיפור שהיא מספרת , וגם ממה שהיא אינה אומרת , מה שנמצא מעבר למילים . מישל מדברת בשקט . שפתה שפת הרחוב . הכאב מחלחל , חודר , מרסק . מישל עבדה בזנות מגיל 20 עד . 48 היא גרושה ואם לשישה ילדים . בעצם נולדו לה שבעה ילדים , אך הבן הראשון נולד כשהייתה כבת 15 ונמסר לאימוץ . שלושה ילדים נוספים נולדו מבעלה הראשון , והועברו למשפחות אומנות לאחר הגירושין . עוד שלושה ילדים נולדו מבעלה השני , וגדלו איתם עד כניסתה למאסרים . אז הועברו גם הם לפנימיות , משפחות אומנות ומוסדות . מישל בת למשפחה בת שבעה ילדים . אמה הייתה חולת נפש , סבלה מדיכאון לאחר לידה , ואושפזה בבתי חולים פסיכיאטריים לתקופות ארוכות . היא ואחיה טופלו על ידי אחות ...  To the book