ה. המודל הביולוגי־ביוכימי

כיוון חדש יחסית של מחקר ההתאבדות הוא זה העוסק בחיפוש אחר גורמים גנטיים וביוכימיים , שמביאים באופן ישיר להתאבדות . המחקר נעשה בעיקר בשני תחומים : האחד עוסק בגורם הביולוגי לדיכאון , בהנחה שהדיכאון הוא גורם ,-בהתאבדות והשני עוסק ישירות בהשפעות הגנטיות על ההתאבדות . בל המחקרים שנעשו עד כה עסקו בהתאבדות מבוגרים , אך הגיוני הוא שיש להם חשיבות גם לגבי ילדים . באופן כללי ניתן להגיד , כי אומנם מסתמן כיוון של קשר כלשהו בין גורמים ביולוגיים ביוכימיים לבין דיכאון , ובמידה פחותה יותר ביניהם לבין התאבדות , אך המימצאים מאופיינים בסתירות ובעירפול . כן קיימים קשיים מתודולוגיים ניכרים במחקר בתחום זה . ריינר ( 159 ) מסכם חלק מן המימצאים של הגורמים הגנטיים לדיכאון ולהתאבדות . יש מספר שיטות מחקר בתחום זה . האחת מתחקה אחר שכיחות הדיכאון בין בני משפחה שיש להם קרוב מדוכא ו אולם מימצאים כאלה אינם יכולים להפריד בין הגורמים הסביבתיים פסיכולוגיים לבין הגורמים הגנטיים . שיטת מחקר אחרת משווה את שכיחות הדיכאון בקרב תאומים זהים ותאומים בלתי זהים , או בקרב ילדים מאומצים מדוכאים או בעלי הפרעה אחרת , לבין קרובי משפחה בי...  To the book