הצטברות בעיות ובדידות הולכת וגוברת — ג'יקובס

ג'יקובס ( 156 ) פיתח מודל העוסק בהתאבדות מתבגרים , המבוסס על ההידרדרות ההדרגתית של המתבגר לקראת בדידות מוחלטת מסביבתו החברתית , ובעיקבות זאת מציאת הדרך אל ההתאבדות . אביא כאן בקצרה את המודל המקורי שלו ואחר בך את היישום החלקי של מודל זה על התאבדות של ילדים צעירים יותר . המסלול האובדני מתחיל , לדעת ג'יקובס , בסבל הבא מהתמודדות בבעיות חיים ארוכות טווח , הנתפסות כבלתי ניתנות לפיתרון . המתבגר אינו יכול לראות את התרתו של סבך הבעיות בעתיד הנראה לעין . למתבגר הזה יש קושי קומוניקטיבי ואין הוא יבול לחלק את מועקתו עם איש . הוא נסגר בתוך מעגל של בדידות , ומאמין כי בעיותיו אינן ניתנות לפיתרון כלל , לא משום שהוא לא השקיע מאמצים בכך , אלא משום שהן אינן פתירות בעצם מהותן . בשלב זה מתחיל המוות להיראות כפיתרון אפשרי של בעיות החיים . התפיסה הנורמטיבית בי ההתאבדות היא פיתרון בלתי מוסרי וחולני , תפיסה המשמשת כמחסום בפני התאבדות , הולכת ומתערערת . זאת משום שבהדרגה חש המתבגר כיצור שאינו משתייך לחברה . או אז מתחילה ההתאבדות להיראות בעיניו לא רק כפיתרון אפשרי , אלא כפיתרון בלעדי . בשלבים שונים של התפתחות התהלי...  To the book