הילד המיותר — שבת

בפרק הקודם הובאו תיאוריו של שבת ( 91 ) על האווירה הדוחה ועל המסרים ההרסניים המועברים לילד . השאלה היא : כיצד נוצרת אווירה משפחתית כזו , המגיעה לשיאה בביטויי דחיה כה קיצוניים ? שבת מבסס את גישתו התיאורטית גם על עבודותיהם של אחרים . ( 150 , 149 , 142 , 88 ) ההנחה הבסיסית היא , שניסיון ההתאבדות בא כאשר הילד נוכח בדרך זו או אחרת , כי הוא מיותר במשפחה . אווירה משפחתית כזו נוצרת כאשר הקשר בין ההורים רופף ומאופיין בקונפליקטים קיצוניים , גלויים או סמויים . היחס אל הילד , במעט מלידתו , הוא דו ערכי , ביחוד כאשר הילד בלתי רצוי מלכתחילה . הילד הדחוי עלול להתמרד נגד יחס זה על ידי הפרעות בהתנהגות והפרעות אישיות שונות , ובכך לאיים על ההרמוניה לכאורה שבתוך המשפחה . ההורים אינם יכולים לשאת הפרעה כזו באיזון העדין של ריקמת יחסיהם , משום שהיא מעלה את הקונפליקטים הישנים שביניהם . במקביל , הם חווים את הילד כבעל מעמסה הולכת וגדלה דווקא בגלל תגובתו לדחיה . המעגל הסגור יוצר , כמובן , הסלמה . אף שההורים והילד עצמו נאבקים בהכרה , כי הילד הוא בלתי רצוי ומהווה גורם מפריע , הרי המסרים הגלויים והעקיפים בדבר ההפרעה ה...  To the book