המסר הקטלני — אינך רצוי יותר

מספר חוקרים קליניים ( 150 , 149 , 91 ) מדווחים על תופעה חוזרת ונשנית של דחיה עזה כלפי הילדים במשפחות שיש בהן הרס עצמי . הדחיה מתחילה בשלבים מוקדמים ביותר , לפעמים עוד לפני שהילד בא לעולם . ההורים נלכדו לתוך ההורות , והם נשלטים ומתענים על ידי ההרגשה , כי מוטב שהילדים לא היו נולדים כלל . הרהורים אקראיים כאלה עולים אצל כל הורה , אך כאן מדובר על תחושה עמוקה ובסיסית . אי המוכנות להורות מצטרפת לשורה ארוכה של קשיי חיים , והדחיה הופכת לכעין בדור שלג . בעיות נישואין , כלכלה ואי הגשמת התקוות שתלו בילד רק מגבירות את הדחיה . מחלה או פגם מלידה של הילד עשויים גם הם להיות סיבות לדחיה , ביחוד אצל הורים שהם ילדותיים ואגוצנטריים באופיים . לדחיה כמו להכאה יש השפעה פאראדוקסאלית . היא דווקא מגבירה את תלותו של הילד בהוריו . ( 151 ) הדחיה , שמעוררת את אימת הנטישה , מדגישה עוד יותר את חוסר הישע של הילד . הילד הדחוי נותר ללא ברירה . אל מי הוא יכול לפנות כמקור לביטחון ולהישענות , כאשר הוריו רומזים בגלוי או בעקיפין , כי אינו רצוי להם ? אפשר רק לשער את הבהלה הפנימית המבעיתה של הילד לנוכח מה שהוא חש . בעתה זו מצמי...  To the book