אובדן והתאבדות — ממצאי מחקרים

מעצם טבעם , בני אדם קשורים זה לזה . הזהות והישות שלנו מקבלות את משמעותן באמצעות הקשר עם אנשים אחרים . חבל הטבור הסימלי אינו מנותק לעולם . הוא רק מוחלף . יש לנו גמישות מופלאה להעביר את הקשר הרגשי ממושא אחד למשנהו : מן האם והאב לאנשים אחרים , לחיות , לאובייקטים דוממים ולסמלים . בתוך כך אנו מטעינים את הקשר הזה במשמעות וברגשות . חוויית הקשר הופכת חלק מחוויות האני דרך ההפנמה ויוצרת את סגנון החיים המיוחד של כל אחד מאיתנו , ומעניקה ממדים חדשים להגדרה העצמית . הקשרים החדשים והישנים ניזונים מן הצורך הבסיסי , הראשוני , להיות בזיקה עם אדם אחר . בזיקה זו אנו מזינים וניזונים כאחד . ההדדיות הכרחית . אובדן קשר הוא בעצם התמעטות של האני וכליה הדרגתית . כך קורה למבוגר שמאבד אדם קרוב או את עבודתו , את מעמדו , את מכוניתו ואפילו מזכרת יקרה חסרת ערך כספי . כך קורה לילדים המאבדים צעצוע , הורה , או חיית בית אהובה . אחת הדוגמאות המוחשיות ביותר למשמעותה של פרידה היא אובדן חלק מגופנו . באחת , אין אנו מה שהיינו לא בעיני עצמנו ולא בעיני הזולת ; נפגמת היכולת להתמודד עם העולם כפי שהיינו רגילים . יש הסוברים כי "כאב ה...  To the book