הקשר בין התאבדות ודיכאון

עתה תידון השאלה השניה . ? האם הכרחי הוא שילדים יהיו מדוכאים כדי שירצו למות ואף ינקטו פעולה להגשמת מישאלה כזו ? מבחינה מחקרית התשובה לשאלה זו היא מורכבת ויש חוסר אחידות במימצאים , בעיקר בגלל בעיית המדידה של דיכאון במחקרים אלה . רוב החוקרים , שנקטו גישה התרשמותית בקביעת דיכאון אצל ילדים בעלי נטיות התאבדות , התרשמו שאכן רוב הילדים סובלים מהפרעה רגשית זו . המכשול העיקרי בגישה זו לקביעת דיכאון מצוי בסכנת הטאוטולוגיה שבדיאגנוזה . אחד הקריטריונים החשובים ביותר בקביעת דיכאון הוא מידת ההתעסקות הכפייתית במוות ובמישאלות מוות . משום כך יש כאן שימוש באותו איפיון לקביעת שתי אבחנות שונות . ילד העסוק במחשבות ובמישאלות על מוות מאובחן מיידית ,-כמדוכא ולהיפך , ילד שאובחן כמדוכא מוגדר תכופות גם בבעל נטיות התאבדות . מכאן שמבחינה מתודולוגית קשה להבחין בין שתי תגובות אלה בנפרדות . מבחינה תיאורטית לפחות , ( 47 ) יתכן בהחלט כי מחשבות על מוות אינן מעידות בכל מקרה על נטית התאבדות מסוכנת . בעיה זו באה לידי ביטוי במחקרים רבים . באחד מהם למשל , ( 25 ) הישוו ילדים בעלי נטיות התאבדות ושאינם בעלי נטיות כאלה . החוקרים ...  To the book