ליאורה בילסקי בחזרה לטריטוריה: חנה ארנדט ומשפט אייכמן

" הפשע החדש , הפשע כלפי האנושות [ ... ] הופיע כאשר המשטר הנאצי הכריז כי העם הגרמני לא רק שאינו מוכן שיהיו יהודים בגרמניה , אלא מבקש גם להעלים את כל העם היהודי מעל פני האדמה '" . הפשע החדש , פשע נגד האנושות , הוא שהביא את חנה ארנדט לירושלים , אל משפטו של אדולף אייכמן . בסדרת מאמרים מיל יורקר , ולאחר מכן בספרה אייכמן בירושלים , סיכמה ארנדט את התרשמויותיה ומחשבותיה בעקבות המשפט הלא רגיל הזה , ועוררה מחלוקת חריפה בעולם היהודי ובקהילה הבינלאומית . מיום שהמושג פשע נגד האנושות קיבל את הכרת הקהילה הבינלאומית , הוא זכה לפרשנויות שונות 2 ומשתנות בערכאות השיפוט שניסו להפעילו הלכה למעשה . פרשנויות אלו נעו בין הקצה האינדיווידואלי לקצה הקולקטיבי ; כלומר , היו שהדגישו את האכזריות המיוחדת כלפי האינדיווידואל ( חוסר האנושיות ) כבסיס לפשע החדש , ולעומתם הדגישו אחרים את האופי הקולקטיבי , האידיאולוגי והמאורגן של הפשעים כמקור הסכנה החדש לאנושות . התלבטות זו אינה מקרית והיא משקפת מתח המלווה את הקטגוריה המשפטית מתחילתה . מצד אחד , המציאות ההיסטורית שיצרה את הפשע החדש העידה על כישלון תהומי של הקהילה הבינלאומית...  To the book