|
|
הוא בא מכיוון צפון מערב . האוטובוס יוצא אחת לעשרים דקות מחניון הכרמלית שליד השוק ונוסע דרומה , חולף על פני שני רמזורים ברחוב הירקון ופונה שמאלה , מעט לפני המפגש עם רחוב אלנבי . הנה הים : כחול , ירוק , אביך , חלק או סוער , לפי עונות השנה . האוטובוס נוסע כברת דרך דרומה לאורך הים . מן הצד האחד בית הזכוכית והאבן של מוזיאון האצ"ל , ומהצד השני מסגד חסן בק , שבנה חסן בק בשנות הרעב של מלחמת העולם השנייה . לא רחוק ממנו בתי האוסף - הלוא הוא מוזיאון תולדות צה"ל , שפעם היה חצר של תחנת הרכבת ביפו ואחר כך בסיס צבא בריטי , עד שבא בן גוריון והפכו למוזיאון - בין תחנת דלק לנגריות זולות שעל רצפתן נסורת ורעש מסורים חשמליים מפלח בהן את האוויר . על פי רוב האוטובוס כמעט ריק . הוא מניח את התיק על המושב לצירו , ומביט במדשאות גן צ'רלס קלור , נזכר כיצד פעם , בשעה של שוטטות בספריית האוניברסיטה , נתקל בלי משים באחד מאגפיה האחוריים בספרייתו של סר צ'רלס קלור , על עשרות הכרכים ומאות אלפי דפי הפרלמנט הבריטי מן המאה התשע עשרה צרורים בכריכות עור עבות ונוקשות כחמר , שביניהם דפים אינספור לקולוניות שמעבר לים . הוא מביט במד...
To the book |
|
|