פרק שישי: מבוגר משמעותי

הכדור ביום הראשון ללימודים , אחרי שחצה את מפתן השער ואחרי שהניח לשומר , שאקדחו השחור מתנודד ברישול על מותניו , לפשפש בחפציו , התיישב על מעקה האבן הנמוך של ערוגת גינה , שאילן גבוה ומאובק עמד בה ושיחים יבשים והמון עשבים וקוצים חובקים אותו , והביט בילדים שהיו משחקים כדורגל בפחית ממועכת , רצים בחום הלוהט ובשמש הקופחת , עד שבאו כמה ילדים ועשו סביבו מעגל . - מורה ? - לא . - אז מה ? על זה כבר לא יכול היה להשיב . כמה מהם ניגשו והתיישבו לידו בארשת צחוק , ואף הוא חייך מתוך שמחה ועשה להם מקום לידו , וחייך לפחדיו קודם שבא כשחשב מי יודע מה יעשו לו ומה יאונה לו מהילדים הללו שהרי הוא זר כל כך ולא שייך עד שאין שום סיבה ושום אפשרות , כך חשב , שירצו בחברתו , כל כך זר שיהא עליו לעשות את עצמו חזק ואדיש ולא מפחד , שלא יראו הילדים עד כמה הוא ירא מפניהם ועד כמה ברי לו שאין הוא במקומו ושלא יהיה פה לעולם שייך אלא הכול רק העמדת פנים ואפילו שקר אחד גדול , שמי אתה חושב שאתה בכלל ולמה אתה חושב את עצמך , להתיישב סתם כך בוקר אחד באמצע היום בחצר בית ספר שאין הוא מכיר בו נפש חיה - והנה הילדים מחייכים לעומתו , ובינו לב...  To the book