ד. מקום כזירת התנסות

מקום , לכאורה רגיל , מתגלה במימד הצליין חילוני כ '' קצה העולם" / י זמן כרונולוגי מדומה ; יש תנועה , אין השתנות re הסביבה הפיזית והאנושית ערוכה לתכלית אחת : לשמש זירת התנסות לגיבור הסיפור , בה יתודע אל עצמו כצליין חילוני ; המודעות היא ההופכת את המקרה להתנסות // פרטים הנראים טפלים בקריאה , "תמימה" מקבלים משמעות מוגדרת בתפיסת המקום כזירת התנסות // כל מה שאין לו מקום בזירה זו , אין לו מקום בסיפור . הסביבה הפיזית של הסיפור הצלייךחילוני מנותקת מן העולם . לא עקב קאטאסטרופה או אמצעי תחבורה לקויים . בדרך כלל יסופר לנו אך מעט , אם בכלל , באלה אמצעי תחבורה הגיע הגיבור הצליין למקום . ואין הסיפור חסר . הרוצחים כבר הם בעיר םאמיט . המכונית בה הגיע ד'אראסט נשכחת מיד אחרי תחילת הסיפור . ד'אראסט יוצא מתוך הלילה והסיפור מתחיל עם חציית הנהר . קשה לדבר על "הסביבה הפיזית" של סיפור כ"עד עולם . '' מעט מאוד ניתן לנו לתיאור "הסביבה הפיזית , '' והמעט שניתן בא בעיקר לייחד מצב ולא מקום . כדי כך , שבדברנו על "עד עולם" נוח לנו לתקן את שמו של פרק זה ל"מצב כזירת . "התנסות הצמצום בתיאור הפיזי הוא גם המאפשר לנו , כלא הי...  To the book