|
|
עניין ההבלגה מוצג אצל כמה אנשים ברכרוכיות או כהתחסדות מצדנו , כאילו אנו מתכוונים לצדו ק הרבה . לא כן הוא . מצבנו מחייב אותנו לשיקול דעת . אנו שומרים לא רק על 400 , 000 יהודים בארץ , כי אם גם על העליה העתידה . ואנו מוכרחים לדעת מה אנו מסכנים . אם נערים שלנו מגישים גפרורים לאש מתוך "רגש , "טבעי אנחנו צריכים לגעור בהם ולאמר להם שהם חייבים לבלום את הרגשותיהם ולא לסכן את עתידנו . אין כל טעם , לא מוסרי , ולא פוליטי לנקום בשאר בשר 1 של הבא להרגנו . ולנגוע בהבא להרגנו לא נתן לנו השלטון . עד אתמול נקט השלטון בשיטה זו : אם גנבו את הסוס מן האורןה צריד לסגור את האורנה . ברוב המקרים לא ניתן לנו לפגוש את האויב , לגלות את מאורתו . יכולנו רק לעשות מעשי התפרקות שאינם אלא מעשי שטות . האם בכך נמצא שילומים לדמינו הנקיים אם יישפך דם של איזה עובר אורח , אשד , או ילד , שלא חטאו ולא פשעו ? האם המנהיגים הערבים והרוצחים יבהלו מזה ? האם זה יעצור אותם ? לחיוב אין בזה שום תוצאות . לשלילה—כמה וכמה . בטוח אני שכל אויבינו , בכל המחנות , ציפו לרגע זה שנצא בדרך זו . תעודת בגרות פוליטית היא בשבילנו שהישוב לא הלך בדרך ז...
To the book |
|
|