שחיטה.

- עיקר עניינו של הפועל שח"ט במקרא הוא הריגת בהמה לקורבן . דרך השחיטה היא דווקא חיתוך הגרון' דבר זה אמנם מסתבר רק בעקיפין מן המקרא ( עיין לקמן , ( אך היא מסורת פרשנית עתיקה שאין עליה עוררים . וכבר השבעים מסרו שח"ט על פי רוב ב , acpc ^ eiv שאף הוא עיקר עניינו הריגת בהמה לצורך קרבן' בחיתוך צווארה . הריגת עוף לקרבן נעשית באופן שונה' ובה אמור הפועל מל"ק ; אבל אחת משתי הציפורים של המצורע שוחטים דווקא ( וי' יד'ה ) כדי שיקל לקבל את דמה בכלי . ועוד אמורה השחיטה בהריגת בהמה למאכל אדם ( ויי כב'יג ; במי יא'כב ; שמ"א יד'לד ; ישי כב'יג ;( ובהריגת אדם לקרבן ( כרי ככ'י ; ישי נז'ה ; יחי כג'לט ; וע"ע קרבן אדם ;( וכן בכמה רציחות אכזריות ( שופי יב'ו ; מל"ב כה'ז ; ירי מא'ז . ( אולם רוב הכתובים הנוקטים בפועל שח"ט הם' כאמור' דיני קרבנות ( שמי יב'ו ; ויי א'ה ; ג'ח ; ד'כט ; ועוד ) וכתובים הקרובים להם בעניין ( ויי יז'ג ; שמ"א א'כה ; יחי מ'מא ; דה"ב כט'כד ; ועוד . ( בהריגות בהמה המעטות הבאות מחמת מצווה ואינן בגדר קרבן נוקט הכתוב בפועל ער"ף ללמדך שיש להרוג את הבהמה בפגיעה בעורפה דווקא ; וזהו סימן שאין הורגים את ...  To the book