שובב.

- ( א ) בן דויד' מן הילודים לו בירושלים ( שמ"ב ה' יד ; דה"א ג'ה ; יד'ד - . ( ( ב ) בן יריעות ( ע"ע ) שנמנה ביחס כלב ( דה"א ב'ידו . ( הגירסות המשובשות של השם בשבעים חוזרות אל הצורה Ecopap ( כך B בשמ"ב ה'יד . ( נוסח השבעים B בדה"א יד'ד : inn Iaopoan כנראה אל השם ישבעם . השם שובב לא נתפרש פירוש מספיק . כפשוטו הריהו שם גנאי : מפנה עורף' חוטא' פושע . השווה ישי נז'יז ; יר' ג'יד' ככ ; והכינוי הבת השובבה לישראל ( ירי לא'כב ) ולעמון ( ירי מט'ד . ( אבל אפשר לפרש שובב גם על דרך החיוב' דוגמת שמות אחרים הבנויים בשורש שוב ( השווה יהוישיב ; וע"ע ;( והשווה : לשובב יעקב אליו ( ישי מט 'ה ;( ושובבתי את ישראל אל נוהו ( ירי נ'יט ;( בשובבי אותם מן העמים ( יחי לט'כז ) ועוד . 1971 , 190 NOTH , IPN , 258 ; S . YEIVIN , The Israelite Conquest of Canaan , Leiden שאיב  To the book