|
|
- בתה' נח'ח ט נאמר על הרשעים : ימאסו כמו מים ... כמו שבלול תמס יהלך' נפל אשת בל חזו שמש . הכתוב קשה שכן המלים שבלול ותמס יחידאיות במקרא' ואין להן אח בשפות השמיות הקרובות . כבר בתרגומים העתיקים לא היתה מסורת אחידה בפירוש המלה שבלול . השבעים תרגמו לפי העניין - שעווה' ואילו עקילס והירו נימום תרגמו : תולעת ; סומכוס ופש' - שליה , ( xopiov ) רס"ג מתרגם = IP « שבולת' והכוונה כנראה לא לשבולת של דגן אלא לשבולת המים המוזכרת בשופ' יב'ו . מסתבר שהמסורת שהשכלול הוא חלזון היתה רווחת בארץ ישראל כפי שמעיד מניינו של השבלול בין שקצים ורמשים המשמשים לריפוי פגעים שונים ( ירוש' ברכי ט'ג ניג' עמ' ג . ([ אך לידה היתה קיימת גם מסורת ששבלול הוא צורה או מצב של השליה' והשווה ירושי נדה ג'ז ( נ' עמי ד . (
To the book |
|
|