שבי.

— בן נחש מרבת בני עמון , מהאנשים שפירנסו את דויד בברחו מפני אבשלום אל מעבר לירדן ( שמ"ב יז' כז . ( יש להניח כי נחש אביו של שבי הוא נחש מלך בני ' עמון שדויד הסירו מכסאו . ומסתבר שדויד מינה את שבי בנו למושל ברבת עמון . השם שבי הוא שם תיאופורי מקוצר משמות כגון שובאל' שבניה ( ע"ע ' ( ולדעת ייבין הוא שם מורחב על משקל פעלי . אבל לדעת רבין יש להשוות את השם שבי לשם התמודי ( ממדין ) סבי הגזור משורש שב"ה' ולפרש את השם שובה = המוביל את אויביו בשבי . נוסח השם בשבעים : ; Ou 6 a ( Jei פשי : אבישי . י . ליוור , פרקים בתולדות הכהונה והלווייה , ירושלים תשכ"ט , ; 125 , 109—108 ש . ייבין , ס' זברון לגדליהו אלון , תל אביב תש"ל , 26—24 RYCKMANS 1 , 146  To the book