שאלתיאל, שלתיאל (בכמה כתבי־יד: שאלתיאל).

- אביו של זרובבל ( חגי א'א'יד ; ב' ב'כג ; עז' ג'ב'ח ; ה'ב ; נחמ' יב'א . ( אבל ביחס בית דויד שבדה"א ג נאמר : ובני יכניה אסר שאלתיאל בנו . ומלכירם ופדיה ... ובני פדיה זרובבל ושמעי וכוי ( פסי יז יט . ( לפי כתוב זה לא היה אפוא שאלתיאל אביו של זרובבל אלא דודו . כמה וכמה הצעות הועלו כדי ליישב את הסתירה שבין כתוב יחידאי זה לשאר כתובים הרואים בשאלתיאל את אביו של זרובבל . כמה ממפרשי ימי הביניים המוקדמים ובעקבו תיהם רד"ק' פירשו ששאלתיאל היה אביו של פדיה ואבי אביו של זרובבל' ובני בנים הריהם כבנים . בדרך דומה לזו הלכו כמה מן החדשים ( ואן הרנאקר ואחרים ) שתיקנו את נוסח הכתוב וגרסו : ובני שאלתיאל מלכירם' פדיה וכוי ( אבל נראה שיש לגרוס את הכתוב על פי הפש' והנוסח המובא בוי"ר י ' ה ובסנה' לז' ע"ב : ובני יכניה אסיר בנו' שאלתיאל בנו . ( אף הוצע שזרובבל נתייחס על שאלתיאל דודו שהיה מחנכו ( ראב"ע ' ( או שפדיה ייבם את אשת שאלתיאל' ובכורו זרובבל נתייחס על שאלתיאל המת ( קוגלר . ( שונה לגמרי היא ההצעה שזרובבל בן שאלתיאל וזרובבל בן פדיה שני אנשים שונים הם ( פרידמן' אולברייט . ( מכל מקום' כל אלו הצעות דחוקות הב...  To the book