רקח, בן־הרקחים.

- תוארו של חנניה מבוני חומת ירושלים בימי נחמיה ( נחמי ג'ח . ( הצירוף בן הרקחים יש לפרשו : מי שמשתייך לחבורה מקצועית של רקחים' והשווה לצירוף בן ( ה ) צורפים שנזכר לידו באותו כתוב' וכנראה עבר המקצוע מאב לבנו . הרקחים עסקו בהכנת בשמים לשימוש של קודש וחול . בפרשת מעשה משחת הקודש נאמר : רוקח מרקחת מעשה רוקח ( שמ' ל'כה ' ( וכן במעשה הקטורת : קטורת הסמים טהור מעשה רוקח ( שם לז'כט . ( ובדה"א ט'ל הוזכרו בני כהנים שמלאכתם בכך : רוקחי המרקחת לבשמים . מעשי הרוקחים נזכרו גם בקשר לטיפול בגופת המת : וישכיבוהו במשכב אשר מלא בשמים וזנים ? : מרקחים IT \ במרקחת I מעשה ( דה"ב טז' יד . ( ומדברי שמואל במשפט המלך אפשר ללמוד שבחצר המלוכה היו נשים רקחות ( שמ"א ח'יג . ( רקחים ומעשה מרקחת נזכרו הרבה בתעודות מן המזרח הקדמון . האיש המפטם את הבשמים היה מכונה באכדית muraqqu והאשה . murraqitu התואר רקח מצוי בתעודות פיניקיות עבדאשמן בן פלוני הרקח . בעלעזר הרקח ועוד . באוגריתית מצוי המונח שמן רקח ( גורדון' < UT מסי ' 120 שוי . ( 5 וע"ע בשמים ; מלאכה ; צרפי ' בן הצרפי ; פקידות . ש . קליין , מאסף ציון ג ( תרפ-ט ; 15 , (...  To the book