רחב.

— אשה זונה ביריחו שהצפינה את המרגלים ששלח יהושע לחפור את הארי , / ולפיכך לא נספו היא ומשפחתה עם שאר תושבי יריחו שהיו לחרם ( יהוי ב'א ואילך ; ו'יז'כב כג'כה . ( הסיפור על רחב הוא מן הסתם סיפור איטיולוגי הבא להסביר את ישיבתה של משפחה לא ישראלית' שנתייחסה על רחב' בקרב ישראל : כי החביאה את המלאכים אשר שלח יהושע לרגל את יריחו ( יהוי ו'כה . ( פנשם אף מפרש את הודאתה של רחב באלהי ישראל' ככריתת ברית בין רחב וביתה לבין בני ישראל' דוגמת הברית שנכרתה לגבעונים . השבועה שנשבעו המרגלים לרחב ( יהו' ב'יב ואילך ) וקרבת הלשון בין הודאתה של רחב בגבורת אלהי ישראל ( יהו' ב'ט ואילך ) להודאתם של הגבעונים בגבורתו ( שם ט 'ט ואילך ) מסייעות להשערה זו . יש מתח מסוים בין סיפור נפילת חומות יריחו בדרך נס ובין הסיפור על רחב והמרגלים . מה צורך היה ליהושע לשלוח מרגלים לרגל את יריחו' אם זו נפלה בדרך נס ? וכיצד נתגלגל הדבר שרחב ומשפחתה' שביתה בקיר החומה ובחומה היא יושבת , לא נספו בנפול חומות יריחו ? מסתבר אפוא שבסיפור כיבוש יריחו נתלכדו שתי מסורות' המסורת הנסית על נפילת חומות יריחו' והמסורת שביסודה הסיפור האיטיולוגי על מש...  To the book