רגל, רגלים, עלייה לרגל.

- בשמי כג'יד נאמר : שלוש רגלים תחוג לי בשנה . בהמשך מונה הכתוב את חג המצות ( פסי טו ; עייע פסח <( וחג הקציר ( פסי טז ; ע"ע שבועות ) וחג האסיף ושם ; ע"ע סוכות . ( הכתוב מסיים : שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך אל פני האדון הי ( פסי יז . ( מסיכום זה ומשימושה של המלה רגלים בבמ' ככ'כח'לב'לג ( אין היא באה עוד במקרא ) מוכח כי הלשון רגלים משמעה פעמים' וכך הבינוה הקדמונים . ובלשון חכמים היא משמשת' בהשפעת הכתוב הנידון' בהוראה של כינוי כולל לחגים שנמנו בו ; וכל אחד מהם מכונה רגל . בכך נוצרה ( בלשון חכמים ) אבחנה נחוצה בין שלושה חגים אלו' שאופיים חקלאי והיסטורי לאומי ( ע"ע חג ) ובין חגים ומועדים אחרים ( בעיקר ראש השנה ויום הכיפורים . ( המצוה המייחדת את הרגלים היא העלייה לרגל . הדין המקראי המצווה עליה אמור בלשון זהה כמעט בשמי כג'יז ( המובא לעיל ;( לד'כג ; דבי טז'טז ; ונראה כי הגירסה : יראה את פני ( שבשני הכתובים האחרונים ) היא המקורית . מסתבר כי בלשון המקרא היה המבקר במקדש מכונה : נראה את פני הי . וכן מצינו : וכי תבואו לראות פני ( יש' א'יב ;( מתי אבוא ואראה פני אלהים ( תהי מב'ג ;( ועיין עוד ברי כב'יד...  To the book