|
|
- מונח ממונחי האפוקליפטיקה ומשמעו תקופה או מועד ( עיין לקמן . ( במקרא קרובה המלה קץ בהוראתה למלה קצה' ומשמעות שתיהן : סוף . ( המלה סוף עצמה מצויה רק בכתובים מאוחרים : יואל כ'כ ; קהי ג'יא ; ז'ב ; יב' יג ; דה"ב כ'טז . ( קצה רגילה יותר לגבי סוף מבחינת המרחב' כגון : קצה הארץ ( דבי יג'ח ' ( קצה המשענת ( שיפי ו'כא . ( בהקשר של זמן מצינו : מקצה המשים ומאת יום ( ברי ח'ג ' ( מקצה שלוש שנים ( דבי יד'כח ) ועוד כיוצא בזה . לעומת זה מועט השימוש במלה קץ בהקשרים של מרחב ( מל"ביט'כג = ישי לז'כד ; ירי נ'כו ; ואולי גם איוב כח'ג ' ( ורגילים מאוד שימושים מעין אלו : מקץ ארבעים יום ( בר' ח'ו ;( מקץ שנתיים ימים ( ברי מא'א ;( מקץ שבעים שנה ( ישי כג'יז ;( וכיוצא בזה 22 פעמים במקרא . כמו כן המלה קץ מציינת את סיומן של תופעות המוגבלות בזמן : הקץ לדברי רוח ( איוב טז'ג ;( אין קץ ( יש' ט'ו ; איוב כב'ה ; קהי ד'ח ;( קץ כל בשר בא לפני ( ברי ו' יג ;( בא הקץ אל עמי ישראל ( עמי ח'ב השווה יחי ז'ג ועוד שם ;( קרב קצנו ( איכה ד'יח ;( הודיעני הי קצי ( תהי לט'ה ;( ומה קצי כי אאריך נפשי ( איוב ו'יא . (
To the book |
|
|