קנה.

— צמח הגדל בבתי גידול לחים : בצות ושדות' אגמים ונחלים . הוזכר במקרא בזיקה למקווי מים ובצות ( מל"א יד'טו ; ישי יט'ו ; לה'ז ; איוב מ'כא ' ( וביחד עם צמחי בצה אתרים : קנה וסוף ( יש' יט'ו ' ( קנה וגמא ( יש' לה'ז . ( הקנה מתואר כמקום מסתור לחית השדה ( איוב מ'כא ; והשווה תה' סח'לא . ( קנה רצוץ מסמל ביש' מב'ג את החלש . מצרים נקראת במל"ב ית ' כא ; ישי לו'ו : משענת קנה רצוץ וביח' כט'ו : משענת קנה . בארץ-ישראל גדלים ארבעה מיגי קנה . אלו הם עשבים גבוהים שגבעוליהם חלולים ומחויצים לרוחבם . על הגבעולים עלים צרים וארוכים' ומכבדים עתירי פרחים זעירים . המין הנפוץ יותר בארץ ישראל הוא 'munis Phragmites com- המרשים ביותר מבחינת הנוף ולעתים קרובות הוא צומח בלווית הסוף Phragmites-V . ( Typha angustata ) , communis קנה שורש הרובץ על הקרקע' או צף על פני המים' ושולח שורשים כלפי מטה' וקנים שעליהם למעלה . הקנים מגיעים בגובהם עד כדי שלושה מטרים ועוביים כדי 2-1 סנטימטרים . מכבד הפרחים מגיע עד לאורך של חצי מטר .  To the book