קדשה.

- אשה הנבעלת דרך קבע לגברים כמעשה שבקדושה . יש להבחין בין אשה זו לבין אשה המתפרנסת מזנות חילונית' וכן יש להבדילה מאשה המתמסרת דרך ארעי לגבר שאינו בעלה' בין שיש במעשה צד דתי בין לאו . אולם ההבחנה בין תופעות אלו במקרא נתקלת בקשיים . ( א ) השם קדשה בא במקרא שלוש פעמים בלבד ובכולן בזיקה לשם זונה . מסופר על תמר שישבה בדרך כשהיא עטופה בצעיף' ויהודה חשבה לזונה כי כיסתה פניה ( ברי לה ' יד טו . ( אך כאשר שלח לחפש אותה כעבור זמן נקט שליחו בלשון ; איה הקדשה ( פסי כא . ( הושע אומר בדברי קטרוגו על העבודה בגבעות : כי הם עם הזונות יפרדו ועם הקדשות יזבחו ( הוי ד' יד . ( ביוצא בזה' אותה הסמיכות בין השמות קדשה וזונה בולטת לעין בדין : לא תהיה קדשה מבנות ישראל ולא יהיה קדש מבני ישראל . לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב בית הי אלוהיך לכל נדר כי תועבת הי אלוהיך גם שניהם ( דבי כג'יח יט . ( והשווה גם את דברי מיכה על פסילי שומרון : כי מאתנן זונה קבצה ( מיי 0 'א המעידים גם כן על צד פולחני במעשי האשה המכונה כאן זונה . ויש אף לשים לב ללשון זנה אחרי אלוהים אחרים ( שמ' לד'טו ; דבי לא' טז ; ועוד ' ( שרבים ראו בו רמז למע...  To the book