קדש, קדוש, קדושה.

- חלוקת הערך : נא ] כללי : . 1 הגדרת המושג . . 2 — שימושי לשון . - נב ] הקדושה המוגדרת באיסוריה : . 1 קדושת מקומות ( מקדשים . 2 - . ( קדשי המקדש' קרבנות וכיוצא בהם . . 3 — קדושת כהנים ונזירים . . 4 — עונשו של מחלל קדשים . . 5 — תפוצתם של נימוסי הקדושה . . 6 — קדושה וטהרה . . 7 - קדשים "המקדשים" במגע . . 8 - קדושה שעניינה העברת בעלות בלבד' הקדש וחרם . . 9 — קדושת שבת ומועד . n - קדושת יחיד וציבור ; קדושת ישראל : . 1 קדושת יחידים . 2 - . קדושת ישראל . . 3 — קדושת הר הבית וכיוצא בה . — נד ] קדושת האל : . 1 פמליה של מעלה . . 2 — האל נקדש בגילוי כוחו ומוראו . . 3 — זרוע קדשו' שם קדשו' וכיוצא בהם . . 4 — האל הקדוש' קדוש ישראל . . 5 — הגדרה של קדושת האל . 1 — ה ] חקר המושג ובירורו : . 1 התופעה . . 2 — הבעיה . . 3 — טאבו ומאנא . . 4 — הקודש כמעורר יראה ואהבה . . 5 - מושג הקודש כחקר המקרא . . 6 - סיכום . [ א ] כללי : . 1 הגדרת המושג . — הקדושה אמורה במקרא באל עצמו' וכן נקרא קדוש כל שהובדל ויוחד לאל או לעבודתו . האל וכל מה ששייך לו הרי זה כביכול מעין תחום ; מה שמצוי בתחום זה נקרא "קודש" ' מה שמח...  To the book