|
|
התוכנית מתמקדת בעיקר בפעוטות בני שנתיים שלוש , גם אם תכניה מתאימים גם לילדי גן גדולים יותר . זהו גיל חשוב בהתפתחות הרגשית חברתית של הילד , שבו מתרחשת קפיצת מדרגה בולטת ביכולתו לקיים יחסים חברתיים עם בני גילו . זה הגיל שבו הילדים מתחילים לחוות חיים משותפים בתוך קבוצה , אך עדיין מתקשים ביצירת יחסים חברתיים עם אחרים . בגיל זה לגננת תפקיד חשוב במיוחד . קהל היעד הישיר של התוכנית הן גננות ומטפלות , ולא ילדים . הגננת היא לא רק דמות ש"מעבירה" חומר לימודים , אלא היא סוכן סוציאליזציה חשוב ומרכזי בחיי הילד . היא זו שמלווה את הילדים במצבים רגשיים וחברתיים רבים לאורך כל היום - במצבי לחץ והמולה שהם כה שכיחים בגן , ובמצבים של הנאה חברתית משותפת . אין בתוכנית קוריקולום מובנה ומחייב . אין מערך של פעילויות לילדים עצמם . התוכנית "ללמוד לחיות ביחד" משאירה במתכוון יד חופשית לגננות להבנות באופן יצירתי את הקוריקולום החברתי בגן . הגננות מקבלות המלצות לפעילויות לילדים , שניתן להתאימן לילדי הקבוצה בנסיבות שונות . אך ההנחה היא שלתגובתה הספונטנית והאותנטית של הגננת לאורך כל שעות היום בגן יש השפעה עמוקה על הלמידה ...
To the book |
|
|