מדוע מטפלות וגננות מחליטות לא להתערב?

לאור הממצאים האלה , ולאור מה שלמדנו בספרות המחקרית - עד כמה חיוני הוא תפקידם של מבוגרים בחייהם הרגשיים והחברתיים של ילדים בגיל הרך - רצינו לדעת כיצד מנמקות המחנכות את אי התערבותן במצבים אלו . מירטה פורמן מצטטת מדבריה של גננת בגן חובה : אסור לנו להתערב בכל מצב ומצב , ילד צריך ללמוד להסתדר בכוחות עצמו , לא תמיד יימצא מבוגר בסביבתו , אך הם יודעים שאסור להרביץ , אני חוזרת על זה בלי סוף . תמיד יש קבוצה של גרועים , כאלה נעשים קשים , מרביצים . אני מדברת והם לא שומעים . לא נעים לי לספר , אני מדברת והם בורחים , מתגרים בי , עושים לי פרצופים ובורחים לי ... ( פורמן , , 1994 עמ' ( 120 ההנמקה בציטוט זה משלבת רציונל של חינוך לעצמאות צריך" ) ללמוד להסתדר בכוחות ( "עצמו עם הודאה נבוכה בחוסר אונים אני" ) מדברת והם בורחים , מתגרים בי , עושים לי , ( "פרצופים שמביא בסופו של דבר למדיניות של אי התערבות . במחקר אחר שנערך במשפחתונים בישראל התבקשו מטפלות העובדות עם פעוטות מתחת לגיל שלוש לשוחח על השקפותיהן החינוכיות , לתאר ולהסביר כיצד הן מתייחסות להיבטים רגשיים וחברתיים של חיי הילדים בקבוצה שבטיפולן ( צור , . (...  To the book