התקשרות ורגישות אימהית - במבט בין־תרבותי

היום יש לא מעט חוקרים שמדגישים , כי תיאוריית ההתקשרות מבוססת על אוריינטציה תרבותית אינדיווידואליסטית . ההטיה התרבותית של תיאוריית ההתקשרות באה לביטוי בכמה אופנים . לא בכל תרבות האם היא הדמות העיקרית המטפלת בילד ומחנכת אותו . למעשה , רק בחלק קטן מתוך 186 חברות לא מתועשות שנחקרו הטיפול בילדים נתון בידי אמהותיהם בלבד Weisner & Gallimore , ) . ( 1977 התפתחותם הרגשית והחברתית של הילדים בחברות אלו מושפעת מכלל מערכות היחסים שיש להם , יותר מאשר מיחסיהם עם האם . ( Tronick , Morelli & Ivy , 1992 ) חוקרים אחרים מצביעים על העובדה , שיש תרבויות שבהן מתן אחריות בלעדית לאם בגידול ילדיה נתפס כבלתי אחראי וכפוגע בהתפתחות הילדים . ( Nsamenang , 1992 ) למשל , נסיבות החיים ותנאי המחיה של שבט n Efe בזאיר שבאפריקה , המתפרנס בעיקר מלקט וציד , יצרו מצב שבו התינוקות מטופלים בו זמנית על ידי מספר רב של דמויות . לעתים קרובות התינוק נמצא במגע עם חמש דמויות שונות בתוך שעה אחת . תינוקות אלו גם יונקים מכמה נשים ולא רק מאמם . כללית , התינוקות נמצאים ליד אמם כ 50 % מהזמן , אולם במהלך הזמן הזה האמהות , כמו שאר הדמויות...  To the book