|
|
בעוד שדפוס העוררות הרגשית והתגובתיות שעמו נולדנו ממשיך לאפיין אותנו במשך כל החיים ( אף אם הוא מתבטא בצורות שונות בגילאים שונים , ( יכולתנו לווסת את עצמנו משתנה באופן ניכר לאורך החיים . לתגובות ההורים ולדמויות נוספות בסביבתו של הילד תהיה השפעה רבה , והן שתקבענה באיזו מידה הנטייה המולדת של הילד תשתנה או תמשיך לאפיין את התנהגותו החברתית כל חייו . לא כל הילדים שנולדו עם "נטייה למצוקה" - במצבים חדשים או לנוכח תסכול - יפתחו בהכרח התנהגות חברתית בעייתית בהמשך חייהם . כך למשל , ההורים יכולים להשפיע על האופן שבו הילד יפרש ויעריך מצבים חברתיים שונים - האם הם מעוררי חרדה ותסכול או ניתנים לשליטה . הם יכולים גם להשפיע על האופן שבו הילד ילמד להפעיל מנגנוני ויסות שונים וידע לארגן את העוררות הרגשית שלו בהקשרים שונים . גם מחנכים , ואפילו ילדים אחרים , יכולים לעזור לו במשך השנים לפתח אסטרטגיות של הירגעות וויסות עצמי שתעזורנה לו בהתמודדות עם מצבים חדשים ומצבים חברתיים . מה הן , אם כך , ההתנסויות שיכולות לתרום לשינוי בדפוס ההתנהגות המולד של הילד ? חלק ניכר מהמחקרים כיום עוסקים בילדים הנוטים להירתע במצבים ...
To the book |
|
|