|
|
התאפסות הגירעון התקציבי ועודף הפדיונות על ההנפקות בשוק האג"ח , הביאו לכך שהריבית במשק המשיכה להיות נמוכה למדי , ולמרות המשבר הפיננסי והריאלי בעולם , המשיכו להיווצר רווחי הון בשוק האג"ח הממשלתי . בשנים הקרובות צפויה להיווצר דילמה גוברת והולכת בכלכלה ובחברה הישראלית , ביחס לגודל ההוצאה הראוי בתקצוב הממשלה והיא תקבע אם מתווה הורדת הגירעון והחוב הלאומי יימשך . ככלל , המטרה היא להגיע ליחס חוב תוצר של 60 אחוזים , כך שהדרך עודנה ארוכה , ויש להפחית בחוב הלאומי עוד 20 אחוזי תוצר . מאירך גיסא , הלחצים להגדלת התקציב הולכים וגדלים , וממילא גדלים האיומים על היציבות התקציבית , וזאת בכמה מימדים : . 1 התחייבויות הממשלה להגדלת ההוצאות , בעיקר בתחומי הביטחון , החינוך והתשתיות , הן רב שנתיות ומעלות את תקרת ההוצאות לרמה הגבוהה מהותית מ 1 . 7 אחוזים . אפשרי כמובן לשנות את סדר העדיפויות הלאומי ולהקטין הוצאות בתחומים אחרים , אולם הדבר ייצור התנגדות פוליטית קשה . . 2 חולשת הממשלה בכנסת , בעיקר מצד החקיקה הכלכלית והתקציבית , תקשה מאוד על קיצוצים בתקציב , ולעומת זאת תעודד חקיקה מרחיבה תקציבית . בשנים 2008-2007...
To the book |
|
|