סמכויות פורמליות וכוח פוליטי

מערכת ביורוקרטית יכולה להוות גורם משמעותי בתהליך קבלת החלטות רק אם יש לה סמכויות פורמליות , או שהיא נצמדת לגורם בעל כוח וסמכות פורמלית . כך למשל , בשנות ה 70 וה 80 משרד הכלכלה היה נטול סמכויות פורמליות , וממילא היה חסר כל משמעות בתהליך קבלת ההחלטות , גם כאשר הכלכלנים והמנהל שלו , היו מצטיינים וחכמים . לעומת זאת , היועץ הכלכלי במשרד האוצר היה חזק יחסית למרות שלא היו לו סמכויות פורמליות , משום שהייתה לו השפעה רבה על שר האוצר . כאשר מוניתי למשרת הממונה על הכנסות המדינה , ידעתי שבתפקיד זה אין לי סמכויות ממשיות יחסית לראשי שני אגפי המיסים ( שלושתנו היינו בדרגת מנכ"ל . ( אולם כוחי הרב יחסית נבע משני גורמים : האחד - ששר האוצר קבע כי כל דיון מקצועי במיסים וכל חקיקה יהיו רק ביוזמתי או באישורי בכתב , וכי לא תתקיים שום פגישה בנושא המיסים שלא בהסכמתי ובנוכחותי . במקביל שמרתי לעצמי באופן בלעדי את מודל המס שהיווה את הבסיס האמפרי לכל דיון במיסים . סמכויות בלתי רשמיות אלה שהיו בידי , אפשרו לי להשפיע על מדיניות המיסים באופן מכריע , ואפשרו גם יחסי עבורה של תן וקח עם ראשי אגף המיסים . אציין , שגם מנכ"ל...  To the book