זכויות חברתיות: מבט השוואתי להודו ולדרום־אפריקה

האחרים . חברות אלה יוצרות מנגנונים מוסדיים על מנת להגן על זכויות תושביהן , אפילו מפני הרשויות המחוקקת והמבצעת . מנגנונים אלה כוללים תכופות הקניית מעמד חוקתי לזכויות מסוימות הניתנות לאכיפה באמצעות בתי משפט ( חוקתיים ) בלתי תלויים . ניתן להניח כי מחד גיסא , אופיין של הזכויות כזכויות טרום משפטיות השפיע על ההחלטה להקנות להן מעמד חוקתי ; אך מאידך גיסא , האפקטיביות שלהן בתוך המערכת תלויה במעמד זה . כאן אנו מבחינים באחת ההשלכות החשובות של אופיו המוסדי של המשפט והדרך שבה הוא משפיע על תבונה מעשית . "טהורה" זכויות אדם מצדיקות הטלת חובות , ולכן יש להן משמעות מוסרית , בעוד זכויות חוקיות נהנות מהלגיטימיות הכללית שממנה נהנים ( בחברות יציבות ) המדינה ומנגנוני קבלת ההחלטות שלה , אף שרשויות שונות בתוך המדינה והמבנה המשפטי שואבות את הלגיטימיות שלהן ממקורות שונים . המקורות השונים של הלגיטימיות ( במובן הוובריאני ) משפיעים על תפקידן העיקרי של הרשויות השונות . חלק מהלגיטימיות של הרשויות "הפוליטיות" נובע מחובתן לתת לציבור דין וחשבון מזמן לזמן . למחוקק ולרשות המבצעת מותר לנקוט במדיניות שאינה זוכה בהסכמה אוניו...  To the book