|
|
גם איפכא תם אני ידענו עד כמה דחופה הבחירה באחד מהמחנות הפילוסופיים המפורטים בכותרת הפרק . שנינו ידענו היטב עד כמה מוכרעת תפיסתו האסתטית של האדם על ידי הימנותו על מחנה זה או אחר . איפכא , שהוא - כידוע לנו היטב - פרובוקטור לא קטן ( וגם אם עובר הוא לא אחת את גבולות הטעם הטוב - גבולות היופי ? - ביחסיו עמי , חוששני שתלותי המחשבתית בו ובכושרו הדיאלקטי הפכה מוחלטת ) לא איבד זמן , גם לא הניח לי לפתח , כדרכי , מחשבות לכאן או לכאן , ומיד ניגש למלאכת הפרובוקציה : איפכא : ואם אומר לך שהיופי נמצא בעיני המתבונן , מה תאמרי אני : קודם כול , אומר לך שאתה סותר בזאת את הנחותיך המטאפיזיות הקודמות , שייחסו ליופי מעמד אבסולוטי . שנית , אומר לך שאינך מצטיין במקוריות מחשבתית נועזת מדי , איפכא קשישא . איפכא : אנחנו באותו גיל , לא ? מאין ביטחונך המוצק שהתשובות הישנות אינן גם התשובות הטובות ? וכדי לסבר את רגישותך לעקביותי , אנסח מחדש את טענתי ואומר לך , שהיופי אינו אובייקטיווי , כלומר אינו שוכן באובייקט . אני : ( מתחיל להבין , שלצורך דירבוני איפכא , אמן ההיתממות , מאמץ עמדה אירונית . ( רצונך לומר , אם כן , שהיופ...
To the book |
|
|