|
|
את המילים הללו אני רושם בוונציה . "קפה : "פלוריאן ציורים אוריינטליסטיים עוטפים אותי מכל עבר , תזמורת הבית מנעימה את אוזני במוזיקה קלסית קלה , מולי - יוני סן מרקו מעופפות בחזית הקתדרלה על פסיפסיה הזהובים . ונציה . הראש מסוחרר מהמראות לא פחות מאשר . "קאמפרי סודה"מה שפע היופי המקיף אינו חדל להמם אותי ואת מיליוני התיירים הזורמים לכאן כבר מאות בשנים : פילוסופים , משוררים , ציירים , מוזיקאים ואינספור פשוטי עם , ממערב וממזרח . כמותם , אני ניצב נפעם בתוככי הבזיליקה של סךמרקו או נוכח ציורי טיציאן , טינטורטו , וורונזה וחבריהם שבארמון הדודג'ים , במוזיאון ה"אקדמיה" ובכנסיות הרבות , ואיני חדל ללחוש בתוכי : "איזה יופי . " ! ונציה היפיפייה ניצבת מולי כספינקס אדיר החד לי חידתו , ובמופע מרהיב של תיאטרון ההדר , ואני אובד עצות , הגם שבקלילות ובזריזות אני מפעיל את כושר השיפוט האסתטי . הייתכן שמיומנותי בכלי - השיפוט האסתטי - תהא כה גדולה , ובה בעת אהיה סומא כליל לסוד הכלי - פשר היופי ? מובן שכן : ראו את חידת המוח וכנגדה את שימושנו היומיומי בו . נדמה לי ( ואני מציין זאת בטרם כל בחינה ) שאינני נדרש להפעיל שו...
To the book |
|
|