דבר העורך הראשי

לקוראינו שלום ! בעת כתיבת שורות אלה מרחבט רוגש ... שוב . איך לא ? עלילות הפלסטינים בארם , הסדק" שנפער בהסכם השלום עם מצרים על רקע היהפיכה' בכלל וההתקפה על שגרירותנו בקהיר בפרט , ה"בריוך התורכי ואיומיו ועוד . לא משעמם אצלנו בשכונה , ולו לרגע ! במוקד גיליון הסתיו 38 - שנים למלחמת יום הכיפורים : שלושה סיפורים אישיים של קציני מודיעין שיהיו שם ; כתבה על אודות הניסיונות להתריע ( ב"מוסד ; בחיל הים , בפיקוד הצפון ועוד ) שנחסמו בצמרת אמ"ן ומאמרו של פרופ" אורי בר יוסף הדן בסגירות , "קוגניטיבית שמסבירה לשיטתו מדוע נצמדו אז . "קונספציה"ל הכשל בחיזוי המלחמה ותוצאותיו ההרסניות ממשיכים להטריד אותנו , חברי קהילת המודיעין , גם 38 שנים אחרי . איתן הבה בטור שפרסם בידיעות אחרונות" בערב יום הכיפורים האחרון , היטיב לתאר את התחושה הקשה שאינה מרפה : "לעולם לא יהיר / כנראה מספר מדויק של חלליים מפני שהיו מפקדים וחיילים שמתו ביום הכיפורים ההוא , אבל המשיכו להלך על האדמה - עד שמתו בפעם השנייה ונקברו כעבור שנים . האנשים שמתו פעמיים , ביום הכיפורים ואחרי שנים , היו כמונו : צחקו ובכו , אהבו ובנו , ובכל זאת היו שוני...  To the book