פרק עשרים ושלושה בכחות אחרונים תמיד, עד יקיץ קצי

על תחנות כבות מאת דוד פוגל וככה גם ארמש ואלך תמיד , בכחות אחרונים תמיד , עד יקיץ קצי . וכבר שכחתי מפני מה . רק יודע אני עמומות , שצריך ללקוט זלזלים , ולשאתם עד קץ המשעול , ללקוט ולשאת עד אין קץ . דוד פוגל , כולם יצאו לקרב א דוד פוגל נולד בסטנוב ( פודוליה , אוקראינה ) בשנת . 1891 לאחר נדודים ברוסיה הגיע בשנת 1912 לווינה , שבה בילה את שנותיו הפורמטיביות , ובשנת 1917 פרסם שם לראשונה יצירה מפרי עטו . אף שבילה את מרבית חייו בפריז , ניסה בשנת 1929 להשתקע בארץ , אלא שלא התערה וחזר לפריז . הוא הרגיש בודד ותלוש במטרופולין האירופית , אך חייו היו קשורים לאירופה עד הסוף המר . בשנת 1944 הועבר מצרפת למחנה השמדה וככל הנראה נספה שם . פוגל היה בעיקר משורר יוצא דופן , שלא קיבל את הסגנון הסימבוליסטי נוסח שלונסקי שרווח בארץ ישראל , והיה קרוב יותר לאקספרסיוניזם האוסטרי . ספרו לפני השער האפל ( וינה ( 1923 היה שונה מספרי בני דורו ולא התקבל על הממסד הספרותי . שלושים שנה אחר מותו , עם שינוי הסגנון והטעם בספרות העברית , היתה לשירתו עדנה בארץ ישראל . לא היה עוד מספר עברי כדוד פוגל , אשר שאף כל ימיו להתבולל בסביב...  To the book