חזון שביעי גן עדן עירוני ברחובות ירושלים (זכריה ח, ד-ו)

ראשית דבר הנביא זכריה היה עד ראייה לשיבת ציון ועיניו צפו בראשית בניינו של בית המקדש השני בימי ךךיוש המלך . נבואותיו ( פרקים א-ח ) פרושות — על פי הכותרות המתארכות אותן — על פרק זמן קצר , מן החודש השמיני בשנת שתיים לדריוש ( א , א ) ועד שנת ארבע לדריוש המלך ( ז , א , ( היינו על פני השנים 518-520 לפני הספירה . זכריה ממשיך את פועלו הנבואי של הנביא חגי , אשר ניבא מן החודש השישי ועד החודש התשיעי בשנת שתיים לדריוש ( חגי א , א ; ב , י , ( והשניים אכן נזכרים יחדיו בספר עזרא , כמי שליוו את מלאכת הבניין של העיר והמקדש ( ה , א ; ו , יד . ( הנביא זכריה עודד ועורר את שבי ציון לבטוח בה' אלוהיהם , לגבור על קשיי ההווה נעדר ההוד והשגב , להטות שכם לבניין המקדש ולצפות לעתיד מזהיר . בפרק ח בזכריה נבואות רבות הפותחות בנוסחה "כה אמר ה' צבאות" וכולן צופות טובה לירושלים וליהודה . נבואתנו ( פס' ד-ו ) נתונה בצבת בין שתי נבואות ( פס' ג ; ז-ח . ( האחת מדברת בשוב ה' לירושלים ובקביעת משכנו בה : "שבתי אל ציון ושכנתי בתוך ירושלים" והשנייה — בהשבת עמו של אלוהים ירושלימה ושכינתו בקרבה : "והבאתי אתם ושכנו בתוך ירושלים" ( ...  To the book