מהפרדה לשוויון ובחזרה

אחד הדברים המעניינים שקרו לחלק מן הפמיניזם , בדיוק כמו לאפרו צנטריזם , הוא שהתביעה לשוויון התגלגלה לתביעה להפרדה . התנועה הפמיניסטית נוסדה בסנקה פולז , ב , 1848 על רעיון השוויון בין גברים ונשים , כשם שתנועתו של מרטין לותר קינג ביססה את תביעותיה על שוויון בין שחורים ללבנים . הפמיניסטיות נלחמו נגד חלוקת התפקידים המסורתית שהרחיקה אותן מעמדות השפעה בשל נשיותן , כשם שהשחורים נלחמו נגד הצביעות שברעיון n . " separate but equal" מעוזיה האחרונים של האפלייה על פי חוק , נאחזו ברעיון המיתמם הזה כדי להשאיר שחורים מחוץ למוסדות החברה של הלבנים . בית המשפט העליון ביטל את תפישת n " separate but equal" ב * , 1954 ועכשיו שב הפי . סי . ודורש אותה . האפרו צנטריזם רוצה חינוך נפרד לשחורים , שידגיש את השורשים שלהם והייחוד שלהם , והפמיניזם דורש עכשיו , במקום שיתוף מלא , יצירת תחומים חרשים שיהיו . "נשיים" מדע נשי , ספרות נשית , אקדמיה נשית , וחינוך נשי . המסקנה הזאת , הדרישה החדשה להפרדה , אינה פרי מקרה . היא נובעת מן הלוגיקה של טיעוני הנאורות החדשה . מן המלחמה ברעיון של סטנדרט משותף . התחום המשותף בעיני ה...  To the book