|
|
למרות הדומיננטיות שיש למראה העיניים בתיאורי היופי בספרות העממית והקלאסית , יש לקול חשיבות לא מבוטלת . שפת תיאורי הצליל אמנם דלה בהרבה משפת התיאור החזותי , אך אין להסיק מכך כי היכולת להבחין בגווני קול היא דלה או חסרת השפעה על ההתרשמות הכללית ממראה העיניים . אנו מסוגלים להבחין בין צלילים וקולות בדקות שאיננה נופלת מזו של מראה העיניים . עובדה היא שאנו מסוגלים לזהות אדם על פי גוון קולו , כמעט באותה מידה שאנו מזהים אותו על פי מראהו , ואנו מושפעים מהבדלי גוון וטון ומייחסים להם משמעויות שונות כפי שאנו מייחסים לצורות וצבעים . אמנם יש אנשים הרגישים יותר למראה העיניים מלמשמע האוזן ולהפך , אך גם אדם שלא ניחן בשמיעה מוזיקלית טובה , מפתח יכולת להבחין בגווני קולו של האדם שכן התקשורת הצלילית ( הדיבור ) היא צורת התקשורת העיקרית בין בני אדם . ליפי הקול יש כוח משיכה רב . האוהב בשיר השירים מציב את הקול כשווה ערך למראה , והוא מבקש מהאהובה 'הראיני את מראיך השמיעיני את קולך כי קולך ערב ומראיך נאוה' ( שיר השירים ב , יד . ( חז"ל הזהירו מפני הפיתוי שבקול כשם שהזהירו מפני הפיתוי של מראה העיניים : 'קול באשה ערווה...
To the book |
|
|