ו. סיום הדיאלוג וחידוד הניגודים בין היפיאס לסוקראטס

בשלב זה , שבו מחזיר סוקראטס את הדיון אל המסקנה שכבר נדחתה קודם לכן , מאבד היפיאס את סבלנותו . הוא מתפרץ ( אפשר לשער שקולו כעוס מאוד : ( ' אולם סוקראטס , מה כל אלה בעיניך ? פירורים ורסיסיהם של הגיוני הדברים [ ... ] גזורים לחתיכות קטנות ' ! ( שם , . ([ 304 ] 205-204 סחרחורת הטיעונים המחזירים את הדיון אל נקודת המוצא ללא תוחלת , בשעה שהוא , היפיאס , משוכנע בכך שהוא יודע מהו יופי ( על פי דרכו , ( מעלה את חמתו . היפיאס מבין עתה שבן שיחו מהתל בו ואיננו מתכוון להגיע להגדרה אותה ביקש בתחילת הדיון . והרי סוקראטס אומר במפורש : 'בכך חוזר לנו הדיון אל מה שהעלינו קודם' ( שם ) ואם הטיעון חוזר לאחור , אות הוא שפירורים ורסיסים אלה של טיעונים שעלו עד כה היו חסרי ערך . אף שהיפיאס הסכים לדעת סוקראטס בכל פירור ורסיס של טיעון בפני עצמו , המהלך כולו מקומם אותו . הוא מסרב להיקלע למבוי הסתום שאליו מוביל אותו סוקראטס . בתגובה נוהג היפיאס על פי דרכו של סוקראטס , ומחזיר אף הוא את הדיון לאחור בדרכו שלו . סוקראטס מוביל את הדיון סחור סחור אל האיךמוצא , ואילו היפיאס מבקש לעצור את הסחרור באבחת החרב של הבחנתו הראשונית ...  To the book