|
|
אם תרבות מוגדרת כמערכת של תפיסות עולם , צורות תקשורת , ערכים וסמלים המתבטאים בכל תחומי הפעילות החברתיים , האם אפשר להצביע על מאפיינים משותפים לדיוקנה הפיזי של תל אביב , אירועיה הציבוריים , תרבות הצריכה שלה , פעילויות הפנאי , התת תרבויות שהתקיימו בה וארגוני החברה האזרחית שפעלו בתוכה ? האם אפשר לזהות תרבות תל אביבית ייחודית שהתחילה להתגבש בשנות העשרים והשלושים ? בולט לעין המקום המרכזי שתפסה הפרהסיה בחיי התושבים . בתל אביב — במידה רבה בהשפעת התנאים האקלימיים — שימש הרחוב אתר שוקק בפני עצמו , ולא רק גורם טכני המקשר בין בתים ובניינים . הפרהסיה עמדה בבסיס רוב האירועים הציבוריים והייתה זירת האינטראקציה שבה הפגינו הבריות מאפיינים חיצוניים , שייצגו סגנונות חיים ותת תרבויות . תפקידו התרבותי המרכזי של הרחוב ניכר בחיי הלילה הערים , בנוהג לפצוח בו בזמרה ובריקודים , בהתגודדות הצפופה על שפת הים ובאתרים אחרים , בתפקידו התדיר כבימה לטקסים ולתהלוכות , במסחר הרחוב בשווקים ואצל הרוכלים , בתפקידה האקספרסיבי של אופנת הלבוש , בנטייה לסעוד מחוץ לבית — לא רק מטעמים טכניים אלא גם כהעדפה תרבותית רווחת . המייסדים...
To the book |
|
|