חיי יום־יום בתת־תרבות הפועלית

תנאי תעסוקה וכלכלה דומים , אם כי לא ממש שווים , יצרו הווי משותף בקרב פועלי תל אביב . בתקופת המשבר פועלים מחוסרי עבודה בילו את זמנם בשיטוט ברחובות , הצטרפו למתווכחים של ה"פרלמנט" בשדרות רוטשילד ושהו ארוכות בבתי קפה זולים . האופניים הקלים והזולים היו כלי התחבורה הנפוץ בקרב אוכלוסיית הפועלים , ובשנות השלושים חסמו מאות מהם את המדרכה שליד "בית . "בתר החובות והפעילויות ההסתדרותיות עיצבו את השעות שלאחר העבודה , ואספות סוערות נערכו במועדונים , במטבחי העם או ב"בית ארלוזורוב" ( בקיץ על גג הבית , ( לעתים עד לאחר חצות הלילה . הסולידריות הפועלית חוזקה גם באמצעות השייכות אל ארגון הספורט " הפועל" או האהדה כלפיו . כשנוסד "הפועל" בארץ באמצע שנות העשרים הכריז הארגון על עצמו ארגון ספורט הפועל למען מעמד העמלים ומכשיר שנועד לחנך צעירים יהודים להשתייך למפלגת הפועלים . "הפועל" ביקש להגשים את עקרונות הספורט הסוציאליסטי הקולקטיביסטי , לדאוג לחוסן המעמד ולטיפוח רגשות הסולידריות . הוא ביקש להיות היפוכו של הספורט הבורגני התחרותי , האינדיבידואלי , המקצועני , רודף השיאים , המטפח את שחצנות הפרט . "הפועל" הציג את עצמ...  To the book