סחר מכר: חנויות, שווקים, רוכלים

רק חלק קטן באופן יחסי מכלל הקרקע העירונית מוקדש למסחר קמעונאי , אך לחלק זה השפעה רבה על פעילות היום יום , על סגנונות החיים , על התחבורה העירונית ועל המבנה התעסוקתי . בתל אביב , שהפכה בתקופת המנדט למרכז המסחר הסיטונאי של ארץ ישראל , התפתח גם מסחר קמעונאי ענף . מסחר זעיר היה אחת הפרנסות השכיחות בקרב היהודים בתפוצותיהם , ורבים הוסיפו לעסוק בו בארץ משום שלא דרש הסבה מקצועית או השקעות כספיות גדולות ומשום שסיפק תעסוקה גם לחלשים ולזקנים . כל גל של מהגרים הביא עמו סוחרים נוספים , ובשנות המיתון והשפל פנו למסחר גם מי שנכשלו בחקלאות , בתעשייה ובבניין . ריבוי החנויות הוליד תחרות קשה , מכיוון שהמסחר הקמעונאי גדל בקצב מהיר אף מזה של התרבות האוכלוסייה . בסוף שנות השלושים היו בתל אביב יותר מ 3 , 500 חנויות , כלומר חנות אחת לכל 44 נפש , בעת שהיחס בבריטניה עמד על חנות אחת לכל 40 נפש , ובארצות הברית של אמריקה — חנות אחת לכל 77 נפש . נוסף על חנויות היו פזורים ברחבי העיר מאות קיוסקים שמכרו בהם בעיקר גזוז , מזון קל , עיתונים וסיגריות . כשהייתה תל אביב פרבר גנים של יפו , נאסרה פתיחת חנויות בתחומה , אולם אחר...  To the book