צלילים ורעשים, עבריים ולועזיים

" אפשר היה לחלק את הרעש והשאון של רחובות תל אביב בין כל ערי , "אנגליה כתב הסופר שלום אש . ואמנם , נעירות חמורים וקרקורי תרנגולות עלו מתוך אורוות ולולים והדירו שינה מעיני השכנים , אך היו אלה בעיקר גורמים עירוניים שהשמיעו את צליליהם ברמה . לעירייה נשלחו עשרות תלונות על הרעש שבתי מלאכה ובתי חרושת מקימים . אחרים הלינו על קריאותיהם הרמות והצורמות של הרוכלים בשוקי העיר וברחובותיה . שאון עלה מעבודת הבניין המתמדת ומהתחבורה הגועשת . אף לחיי הבידור , הבילוי והפנאי היו ביטויים צליליים ברורים בחלל העיר . ילדים במגרשי המשחקים , פעילויות של ארגונים ותנועות נוער תחת כיפת השמים , צעירים ששרו וצעקו ברחובות בשעות הלילה המאוחרות — כולם תרמו מרעשיהם להמולה הכללית . אמצאות טכנולוגיות שחדרו לחיי העיר במהלך שנות השלושים הוסיפו נדבך לרעש , ודיזנגוף ראה ב"בעלי הרדיו והגרמופונים , שאינם פוסקים מהשמיע שירה מאשמורת הבוקר ועד שעה מאוחרת , "בלילה את המקור העיקרי לשאון הרב . בתל אביב נמכרו תקליטי גרמופון , "לוחות" כפי שכונו , של מוזיקה קלסית , מוזיקה קלה מתוך סרטי קולנוע ואף קטעי חזנות . "אני מטיל את עצמי לתוך רחובו...  To the book