בין ניקיון רצוי ללכלוך מצוי

האידאולוגיה הציונית שפיעמה בעוז בשנות העשרים והשלושים נטתה לראות בכל נושא טכני ויום יומי משמעות לאומית ראשונה במעלה . במאמר מ 1923 כתב ד"ר מרדכי ברכיהו שארץ ישראל התנ"כית הייתה מקום שהצטיין בבריאות תושביו . הוא כתב שהתחום ההיגייני מצביע על האופי הלאומי , שכן לכל עם יש דרישות היגייניות על פי הרגלי חייו , מנהגיו ותרבותו . אמנם ממשלת המנדט הבריטי מטפלת בענייני התברואה , אולם " החלק התרבותי העממי" נותר בידי הציבור . רופאיו של העם , שניהל בימי קדם את המדיצינה הציבורית בארץ ישראל , עומדים כיום בראש המדיצינה המודרנית בכל הארצות התרבותיות . ברכיהו פסק ש"המדיצינה הציבורית , שעמדה בימים קדמונים בארצנו על גובה גדול , תתחדש שוב 'בבית הלאומי' בהתאם לרוח הזמן . "והמדע חזונו של ברכיהו משלב עבר לאומי מיתי עם שאיפה ציונית לקדמה ולמודרניות , אך בתל אביב התממש החזון האופטימי רק בחלקו . אמנם רופאים שהיגרו לארץ , בייחוד במהלך שנות השלושים , אכן שיפרו באופן ניכר את תחום הרפואה הציבורית ; אך עם זאת , בעיני רבים נותר המצב הסניטרי בתל אביב בלתי מספק . מאז ימיה הראשונים של תל אביב פעלה בשכונה ועדת ניקיון . ב ...  To the book