כבישים, מדרכות ומה שמתגלגל עליהם

סלילת הכבישים שיזמה וניהלה עיריית תל אביב לא הצליחה להדביק את הבנייה המזורזת בעיר . אפילו בסוף שנות השלושים היו רק כ 60 אחוזים מכלל רחובותיה של תל אביב סלולים . תל אביב הייתה העיר הראשונה בארץ שהשתמשה בבטון לבניית כבישים . בהדרגה המירו המשטחים האפורים את דרכי החול הלא סלולות והעניקו לרחובות חזות מסודרת ו"מאולפת" יותר . השפעה אסתטית לא פחותה הייתה לריצוף המדרכות . הפרדה בין כבישים המשמשים מעבר לבעלי חיים ולכלי תחבורה לבין מדרכות המוקצות להולכי רגל היא תופעה עירונית מודרנית . לפני המאה התשע עשרה נחשבו המדרכות לדבר מותרות נדיר , אולם מאז , ככל שהגבירו הרשויות העירוניות את השגחתן על הרחוב , נפוצה בנייתן . ואמנם , זמן קצר לאחר שנסללו הכבישים דאגה עיריית תל אביב לרצף גם את המדרכות שבצדיהם . כאמור , לפני ריצוף המדרכות , כשדרכי חול השתרעו בשולי הכבישים , נראו רחובות תל אביב מתוחזקים פחות ו"פראיים" יותר מכפי שנראו לאחר שנסללו ורוצפו וקיבלו צורה חלקה ואחידה מעשה ידי אדם . בערי מערב אירופה החלו למספר את בתי הרחוב בסוף המאה השמונה עשרה . המספרים הסידוריים המירו בהדרגה את השלטים המסורתיים שבהם צוי...  To the book